מפרשים:
1 ברתותא. שם מקום הוא:
2 וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל. על אותו מעשה שקבץ כסף וזהב לבית המקדש אמר דוד לפסוק זה. נ״א תן לו משלו משל עצמו שתעשה צדקה והתנדב מנכסיך לשמים:
3 שאתה ושלך שלו. והדין עליך לתת לו משל עצמו:
4 כי ממך הכל וגו'. כי כל מה שהיה להם ממך הוא ומעתה שקבלו מידך שנתת להם מברכתך חזרו ונתנו לך לצורך ביתך כמו ונתנו את בנותינו לכם:
5 מה נאה ניר זה. שדה שנתחרשה:
6 המהלך בדרך ושונה ול״ג יחידי:
7 הרי זה מתחייב בנפשו. כלומר מסתכן בנפשו כי כשעוסק בתורה אין רשות לשטן להזיקו וכיון שפוסק על דברים בטלים ניתנה לו רשות:
8 הכא ל״ג מעלה עליו הכתוב דהא לא כתיב קרא: